#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צד. היה עומד חוץ למודעים ויכול להכנס מהר עם פרדים וסוסים האם מחויב?<p dir=""rtl"">היה עומד מהמודעים ולפנים ואינו יכול להכנס מפני קרונות משעכבים אותו האם מחוייב להכנס? </p>"	כתיב &quot;ובדרך לא היה&quot; ולכן ברישא פטור שהרי היה בדרך אבל בסיפא חייב שהרי לא היה בדרך.	פסחים צד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צד. כמה מהלך אדם בינוני ביום, כמה מעלות השחר עד הנץ ומהשקיעה עד צאת הכוכבים?	"ר' יוחנן אמר שמהלך אדם ביום י' פרסאות (ארבעים מיל). <p dir=""rtl"">רבא ועולא אמרו שמעלות עד הנץ ומהשקיעה עד צאת הכוכבים ה' מילים ונלמד מלוט דכרתיב &quot;וכמו השחר עלה ויאיצו וגו' וכתיב השמש יצאה על הארץ וגו' ואמר ר' חנינא לדידי חזיא לי והוא ה' מילים. איתותבו מבריתא שהולך אדם ד' מילין, ומה שהלך לוט משום שהאיצו בו. </p><p dir=""rtl"">(לרש&quot;י לבריתא זו מהלך אדם מהנץ עד השקיעה ל&quot;ב מילין, ואחרים מפרשים וכן נקטו הרמ&quot;א והגר&quot;א לבריתא זו הי' פרסאות הם מהנץ עד השקיע לבד הח' שקודם ואחרי).</p>"	פסחים צד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צד. כמה גודל העולם וכמה סומכא דרקיעה?	רבא אמר גודל העולם הוא ששת אלפים פרסה וסומכא דרקיעא ששית דהינו אלף פרסאות כמו שמהלך אדם בזמן צאת השמש ושקיעתה ששית ממהלכה ביום, שביום הולך אדם י' פרסאות ובזמן הזריחה והשקיעה ה' מילים ונדחה גם במה שאמר שבזמן השקיעה ובזריחה הולך אדם ה' מילים, שאינו הולך אלא ד', וגם מה שאמר בגודל העולם נדחה מכמה ראיות.	פסחים צד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צד: אלא ב' דברים נחלקו בחכמת הכוכבים חכמי ישראל וחכמי הגוים?	"חכמי ישראל אומרים גלגל קבוע ומזלות חוזרין, וחכמי אומות העולם אומרים גלגל חוזר ומזלות קבועים.<p dir=""rtl"">חכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע, וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע א''ר ונראין דבריהן מדברינו.</p>"	פסחים צד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צד: איזו היא דרך רחוקה?<p dir=""rtl"">[ערל שלא מל האם חיב כרת?]</p>"	"ר&quot;ע אומר: מן המודיעים ולחוץ.<p dir=""rtl"">דעת ר&quot;א: במשנה איתא מאיסקופת העזרה ולחוץ וביאר ר' יוסי שלכן נקוד על ה', וריה&quot;ג (בבריתא) לומד מדכתיב &quot;ובדרך לא היה&quot; ומאיסקופת העזרה קרוי דרך. בבריתא נחלקו בדעת ר&quot;א ומדמים דרך רחוקה למעשר שני ת&quot;ק אליבא דר&quot;א מדמה חוץ לאכילתו (הינו חוץ לירושלים) ור&quot;י בר&quot;י בדעתו חוץ לעשיתו (הינו חוץ לחומת העזרה) רבא סובר שר&quot;א שאומר שערל שלא מל חיב כרת זה שיטה נוספת ומחייב מהמודעים ולפנים כל שיכול לבוא מחויב לבוא, ואביי סבר שדרך רחוקה לטהור ואין דרך רחוקה לטמא (וערל) ואין כאן שיטה נוספת.</p>"	פסחים צד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צד: מי שנמצא בדרך רחוקה האם נמנים לרוב לענין לעשות בטומאה?	מי שבדרך רחוקה כל שיטה כשיטתה אינו נמנה לרוב.	פסחים צד:		
